בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

בעניין:

התובע הצבאי הראשי - המערער (ע"י ב"כ, קמ"ש אורלי אורן)

נ ג ד

סמל מקסים קרנאוך - המשיב (ע"י ב"כ, רס"ן מרק פרי)

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי חיל האוויר שניתן בתיק חא/509/08 (אל"ם רחל טבת-ויזל – הנשיאה; סרן אליהו טוביאנא – שופט; סרן רועי לוי – שופט) בתאריך 19/11/2008. הערעור (קולת העונש) התקבל.

פסק דין

זהו ערעורה של התביעה הצבאית המופנה נגד קולת העונש אשר נגזר לסמל מקסים קרנאוך על ידי בית-הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי חיל האוויר בגין הרשעתו בשתי עבֵרות של שימוש בסם מסוכן ובעבֵרה של תיווך בסם מסוכן.

המשיב הורשע לפי הודאתו בכך שביום 8/4/2008 פגש בשני סוכני מצ"ח במסגרת תורנות אבטחת יישובים. כבר ביום הראשון שוחח עם אחד מהם לגבי מחירו של סם מסוג "חגיגת" ואף הציע להשיג עבור הסוכן סם במחיר נמוך יותר מזה שנקב הסוכן. מספר ימים אחר כך הציע המשיב לסוכנים להשיג עבורם "אצבע" חשיש תמורת 100 ש"ח ולרכוש שתי "אצבעות" חשיש עבורם תמורת 200 ש"ח. משהסוכן נעתר להצעה, נסעו השניים לפגוש אדם שלישי, שממנו קיבל המשיב את הסם האמור, והעבירו לידי הסוכן. הסוכן מסר למשיב 200 ש"ח, אשר הועברו אל אותו אדם. לאחר ביצוע העסקה קיבל המשיב "חצי אצבע" מהסם המסוכן. נותרה בידי הסוכן, אפוא, כמות של סם אשר נמצא שהיא שוקלת 5.54 גרם.

המשיב הבטיח לסוכנים לפעול על-מנת להשיג עבורם סם מסוג MDMA ("אקסטזי"), פנה בטלפון אל אדם אחר על-מנת לקבל ממנו סם שכזה, אך לבסוף לא הצליח בכך. הוא הודיע לסוכנים כי פנה אל אדם בנושא, אך טרם נתקבלה תשובתו.

בחודש פברואר 2008 תיווך המשיב בעסקה של מכירת סם כאשר על-פי בקשת חברו פנה הוא אל אדם אחר. הלה מסר לחברו "אצבע" של קנביס בעבור סכום של 100 ש"ח. בתמורה לכך אפשר לו חברו לעשות שימוש בחלק מהסם שאותו רכש.

עוד הורשע המשיב בכך שביום 14/4/2008 ובמספר הזדמנויות נוספות הוא השתמש בקנביס בבית השריון בתל-אביב וכן בכך שבחודשים יוני ויולי 2008 הוא השתמש בלמעלה מעשרים הזדמנויות בסם מסוג קנביס בנסיבות אזרחיות.

בביתו נתפסו כלי מאולתר לשימוש בסמים, נייר ובו סם מסוכן וכן צבת שעליה שרידי סם מסוכן.

בגין העבֵרות הללו הוטלו על המשיב על-ידי בית-הדין קמא הנכבד (בדעת רוב שופטיו) שבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל (שופט המיעוט הציע להטיל שישה חודשי מאסר), שלושה חודשי מאסר על תנאי (שלא יעבור עבֵרות של שימוש בסם או החזקתו), עשרה חודשי מאסר על תנאי (שלא יעבור עבֵרות שעניינן תיווך, הספקה או מסחר בסם מסוכן), אחד-עשר חודשי פסילת רישיונות נהיגה (שופט המיעוט היה מטיל שישה חודשי פסילת רנצ"א) וכן הורדה לדרגת טוראי.

בית-הדין קמא הנכבד עמד על כך שמעשיו של המשיב "חמורים ומסוכנים" שכן הוא לא רק צרך סם מסוכן בהזדמנויות רבות במהלך כל שירותו כשהוא משמש בתפקיד אחראי כטכנאי, אלא הוא אף "תרם תרומה ממשית להגעת הסם לידיים אחרות".

בית-הדין קמא ציין כי המשיב אמנם לא קיבל תמורה כספית עבור מעשה התיווך, אך פעילותו להשגת הסם ולהעברתו הייתה נמרצת מאוד ותרמה באופן ממשי להגעת הסם לידי אחרים. צוין כי המשיב קיבל תמורה בעד עמלו בדמותו של חלק מן הסם שהועבר.

לקולא התחשב בית-הדין קמא הנכבד בכמות הקטנה של הסם שהועברה ("בת גרמים בודדים") ובנסיבותיו האישיות של המשיב.

התביעה הצבאית עתרה בערעורה להחמרת עונשי המאסר והפסילה אשר הוטלו על המשיב.

התביעה טענה כי בענישה בגין עבֵרות של סחר בסמים ותיווך למסחר בסמים יש מקום ליתן משקל נכבד לאינטרס הציבורי ולצורך להילחם מלחמת חורמה בנגע הסמים, ובמיוחד במפיצי הסם. הדבר בא לידי ביטוי בעונש המרבי שקבע המחוקק בעבֵרות מסוג זה.

הוסיפה התביעה וציינה כי בעניינו של המשיב יש למצוא היבטי חומרה רבים – המשיב היה מעורב במספר מעשים של תיווך בסמים, שעניינם בסוגי סם שונים; תרומת המשיב ביצירת העסקאות הייתה ממשית; הוא קיבל תמורה עבור טרחתו בדמות חלק מהסם שעבר לרשותו.

הוסיפה וטענה התביעה כי גם מעשי השימוש בסם אשר בביצועם הורשע המשיב, הם מעשים חמורים המצדיקים ענישה חמורה, בפרט על רקע היקפם והעובדה שחלקם בוצעו בבית השריון, שהוא מקום בעל אופי צבאי בחלקו.

התביעה הדגישה ששימוש תדיר בסמים מסוכנים אשר בוצע לאורך זמן עד למועד המעצר, מחייב הטלת פסילת רישיונות נהיגה לתקופה ארוכה יותר מזו אשר הוטלה על ידי בית-הדין קמא הנכבד.

הסנגור המלומד, רס"ן מרק פרי, טען כי התביעה עצמה בדבריה לפני הערכאה קמא הגבילה עתירתה לעונש והציגה פסק-דין שבו הוטל עונש קל בגין עבֵרות של תיווך בסם ושימוש בסם בהיקף בלתי מבוטל (ע/125/04 רב"ט בן שושן נ' התובע הצבאי הראשי (2004)).

הסנגור סבור כי זו אכן הגישה הענישתית ההולמת במקרה זה, וכי אין מקום להחמיר, אפוא, בעונשו של המשיב. הסנגור התנגד בתוקף לניסיונה של התביעה לקבוע מה שהוא כינה "מחירון גנרי" לעבֵרות התיווך בסמים מסוכנים, ולניסיון לערוך השוואה בין עבֵרות התיווך לסחר בסם לבין עבֵרות הסחר בסם. הוא הדגיש את העובדה שהמשיב דכאן תיווך בעסקאות שעסקו בכמויות קטנות מאוד של סם קל, וכי הוא לא עשה כן בעבור בצע כסף, אלא על-מנת להקל על עצמו בהשגת הסם לצריכתו העצמית. עוד הצביע הסנגור המלומד על כך שהמשיב מטפל באביו, אשר שוחרר באחרונה מבית-החולים לאחר אשפוז ממושך בגין בעיות לב; כן הצביע הסנגור על כך שהמשיב מצוי בשלהי שירותו הצבאי ולקראת סיום ריצוי עונשו. הוא ציין כי התביעה לא הזדרזה בהגשת הערעור, ולפיכך הדיון בו נשמע ימים ספורים לפני המועד שבו צפוי היה המשיב להשתחרר מכלאו.

העונש אשר הוטל על המשיב על ידי בית-הדין קמא הנכבד איננו יכול, בכל הכבוד, לעמוד.

עניין לנו בחייל אשר הפך, למעשה, את השימוש בסמים לאורח חיים ועשה מעשי שימוש בסם הן במקומות אזרחיים, הן בבית השריון, בית המשכן בתוכו חיילים למכביר מטעם הצבא.

עמדנו כבר לא פעם על כך ששימוש מרובה בסמים, בפרט כאשר הוא נעשה גם בנסיבות צבאיות או צבאיות למחצה, מחייב תגובה עונשית מרתיעה והולמת (ע/106/08 סמ"ר בן מנחם נ' התובע הצבאי הראשי (2008); ע/204/03 טור' פרץ נ' התובע הצבאי הראשי (2003); ע/31/08 סמל גלסברג נ' התובע הצבאי הראשי (2008)).

למעשים אלו מצטרפים מעשים חמורים של תיווך בסחר בסם מסוכן. עיון מדוקדק בכתב-האישום ובמסמך הפרטים הנוספים יגלה כי המשיב היה בעל משקל ממשי ב"ייזום" העסקאות שבתיווך להוצאתן לפועל הורשע. הוא נקט יוזמה מרובה ואף שוחח עם הסוכנים על האפשרות להוציא לפועל עסקה שעניינה סם קשה יותר מקנביס (אקסטזי). בנסיבות שכאלה אין ניתן לקבל את גישת הסנגור שלפיה הסתבכותו של המשיב בעולם הסמים היא ראשונית או אינצידנטלית. ראוי הוא, אפוא, לעונש כואב ומרתיע גם בגין מעורבותו בעסקאות הסמים. מובן כי על עונש זה להביא בחשבון לקולא את העובדה שעניין לנו בעסקאות בסם שאינו מן הקשים, ובכמויות קטנות.

הצטברות העבֵרות זו לזו מחייבת, לטעמנו, תגובה עונשית חריפה הרבה יותר מזו שננקטה על ידי הערכאה קמא.

בנסיבות העניין ובלא למצות את הדין עם המשיב (כדרכנו עת מתקבל ערעור התביעה על קולת העונש) מצאנו להחמיר בעונש המאסר אשר הוטל על המשיב, ולהטיל עליו עשרה חודשי מאסר לריצוי בפועל, אשר ירוצו מיום מעצרו.

בכל הנוגע לרכיב פסילתו של המשיב מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה, גם כאן סברנו שהתוצאה העונשית שאליה הגיעה הערכאה קמא איננה נותנת ביטוי הולם להיקף השימוש בסמים שאותו ביצע המשיב.

כידוע, טעמים מניעתיים והרתעתיים כאחד משמשים בערבובייה עת באים למוד לנאשם עונש פסילת רישיון נהיגה בגין מעורבותו בעולם הסמים.

במקרה שלפנינו אמנם עניין לנו במי שאיננו בעל רישיון נהיגה היום, אך יש לזכור שהוא שירת כטכנאי מטוסי תובלה, על כל המשתמע מכך. כמו כן, היקף מעורבותו במעשי שימוש בסמים הוא ממשי ומשמעותי.

משך תקופת הפסילה שהוטל איננו משקף נכונה את ההיבטים ההרתעתיים והמניעתיים המתחייבים כאן.

מצאנו, אפוא, להחמיר בתקופת הפסילה ולהטיל על המשיב 15 חודשי פסילת רישיון נהיגה מיום שחרורו מן המאסר.

התוצאה היא, אפוא, שהערעור מתקבל, וחלף עונשי המאסר ופסילת הרישיון שנגזרו למשיב יוטלו עליו 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-15 חודשי פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה. אין שינוי ביתר רכיבי הענישה.

ניתן והודע היום, י"ז בכסלו התשס"ט, 14 בדצמבר 2008, בפומבי ובמעמד הצדדים.

         ______________        ______________        ______________

              המשנה לנשיא                         שופט                                 שופט

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין