בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

בעניין:

טור' אולג קוריאבי - המערער (ע"י ב"כ, סרן חן כהן)

נ ג ד

התובע הצבאי הראשי - המשיב (ע"י ב"כ, סגן לורה לאורה הרשקו)

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל שניתן בתיקים מט/916/08 ו-969/08 (סא"ל מאיה הלר – אב"ד; רס"ן רמי בקשי – שופט; סרן עלי עימראן – שופט) בתאריך 9/11/2008. הערעור (חומרת העונש) התקבל.

פסק דין

המערער, טור' אולג קוריאבי, הורשע בבית הדין המחוזי על סמך הודאתו בעבֵרה של שימוש בסם מסוכן והחזקתו, בניגוד לסעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, ובעבֵרה של העדר מן השירות שלא ברשות, בניגוד לסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (החש"ץ). בגין הרשעתו זו הוטלו עליו ארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל, חמישה חודשי מאסר על תנאי לשנתיים שלא יעבור עבֵרה בניגוד לסעיפים 94 או 121 לחש"ץ, חמישה חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבֵרה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, ושלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבֵרה בניגוד לסעיף 127א לחש"ץ. כן הוטלו עליו חודשיים ומחצה של פסילת רישיונות נהיגה בפועל. ערעור ההגנה הופנה כלפי משך עונש המאסר המותנה אשר הוטל על המערער בהתייחס לסעיפים 94 או 121 לחש"ץ.

צוין כי עונש המאסר לריצוי בפועל וכן עונש פסילת רישיונות הנהיגה הוטלו במסגרת הסדר טיעון אשר הוצג לפני בית-הדין. כן צוין כי הסדר הטיעון התבסס על חרטתו הכנה של המערער, על המוטיבציה שלו להשלים שירות באורח תקין ועל נסיבותיו האישיות הבעייתיות.

הסנגורית המלומדת, עו"ד חן כהן, ציינה כי משך התנאי אשר הוטל על המערער (חמישה חודשים) איננו מידתי ביחס לאפשרות הפעלתו בגין עבֵרה עתידית. צוין כי המערער מצוי בתחילת דרכו בשירות הצבאי, אך כי הוא בעל רצון לשרת שירות מלא ותקין, מה שמפחית את הצורך להרתיעו מביצוע עבֵרות נוספות על ידי ענישה מותנית מכבידה.

הצדדים הגיעו לכלל הסכמה ביחס לתוצאתו הראויה, לטעמם, של הדיון בערעור זה וביקשו כי הדיון ייערך שלא בנוכחותם.

על-פי ההסכמה שהושגה בין הצדדים, התבקשנו להורות כי עונש המאסר המותנה אשר הוטל על המערער בגין עבֵרה של העדר מן השירות, יקוצר ויעמוד על שלושה חודשים בלבד. הם ציינו כי שינוי זה יביא להשגת איזון הולם בין צורכי ההרתעה לבין החשש מפני כבילת ידי בית-הדין אם ייאלץ הוא לשוב ולדון בעתיד בעונשו של המערער בגין עבֵרה דומה.

בנסיבותיו של העניין מצאנו את הסכמת הצדדים ראויה, ואנו מאמצים אותה. ציינו כבר לא פעם כי תקופת תנאי ממושכת מדי מציבה קשיים בפני הערכאה המתבקשת להפעיל את העונש המותנה. הדבר מחייב הטלת עונש מותנה שהוא אפקטיבי בהיבט ההרתעתי, ואשר נועד להוות תמרור אזהרה מידתי לעתיד לבוא. יש לזכור שאם יורשע אדם בשנית, יוטל עליו עונש בגין העבֵרה הנוספת בנוסף להפעלת העונש המותנה. הטלת עונש מותנה מידתי תשיג את התכלית ההרתעתית אך גם תותיר מרחב ראוי של שיקול-דעת בידי בית-הדין המתבקש להפעיל את המאסר המותנה (ראו ע/99/03 סטרובינסקי נ' התובע הצבאי הראשי (2003), ע/3/03 טור' מולה-ארזני נ' התובע הצבאי הראשי (2003), ע/96/08 סמ"ר טמרה נ' התובע הצבאי הראשי (2008), ע/154/08 טור' עמרם נ' התובע הצבאי הראשי (2008)).

הערעור מתקבל, אפוא; חלף עונש המאסר המותנה אשר הוטל על המערער בגין עבֵרות על סעיפים 94 או 121 לחש"ץ, מוטל על המערער עונש מאסר על תנאי כדלקמן: שלושה (3) חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שנתיים עבֵרה על סעיפים 94 או 121 לחש"ץ.

אין שינוי ביתר רכיבי הענישה.

ניתן בלשכה היום, כ"ח בכסלו התשס"ט, 25 בדצמבר 2008, ויועבר לידיעת הצדדים על ידי המזכירות.

         ______________        ______________        ______________

                     הנשיא                        המשנה לנשיא                         שופט

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין